להפוך את התחבורה החכמה לבת-קיימא

Artist: Daniel Goldfarb

Share this Post

כיצד למנף את הפוטנציאל של תחבורה חכמה ושיתופית בהתמודדות עם משבר האקלים

עם מספר הולך וגדל של סטארט-אפים בתחום התחבורה השיתופית החכמה, יזמים טכנולוגיים מאדירים לעיתים קרובות את היתרונות הרבים הטמונים באמצעי תחבורה חדשניים אלו, החל מהפחתת פליטות גזי חממה ועומס תנועה במרכזים עירוניים ועד לצמצום מספר התאונות בדרכים. המצדדים בטכנולוגיות החדשות האלה, מציגים אותן כשילוב מנצח בין אקטיביזם סביבתי להזדמנויות עסקיות חדשות, אולם קולות ספקניים מדגישים יותר ויותר שאלטרנטיבות אלו עלולות לגרום לעלייה בפליטת גזי החממה (GHG) בסקטור התחבורה.

נייר מדיניות זה מספק הערכה מקיפה של ההשפעות הסביבתיות של אמצעי התחבורה השיתופית המרכזיים באמצעות אומדן פליטות ה-CO₂ השוליות שלהם, ומתוך התחשבות בגורמים האחראים להבדלי הפליטות של כל אמצעי תחבורה שיתופית בתרחישים שונים. מהנתונים עולה שיעילות אנרגטית גבוהה, לצד שיעורי תפוסה גבוהים בכלי רכב, הם גורמים משמעותיים בהפיכת התחבורה העירונית לבעלת טביעת פחמן נמוכה. יתרה מכך, הוכח שההתחשבות בהשפעות מערכתיות רחבות יותר, כפי שהן מוצגות בנייר המדיניות הזה, היא חיונית לזיהוי הגורמים התורמים (או אלו העשויים להזיק) למאבק בשינויי האקלים. רק אם תחבורה שיתופית תתוכנן כדי להחליף נסיעות ברכב פרטי, ולא נסיעות בתחבורה ציבורית, היא תוכל לתרום להשגת היעד של הפחתת הפליטות בתחום התחבורה.

אם משלבים בין התובנות על אודות טביעת הרגל הפחמנית של שירותי התחבורה השיתופית לנקודת מבט כלכלית, לרבות מאמצי חברות התחבורה השיתופית להשיג רווחיות, הממצאים מראים שהפוטנציאל של המודלים המוצעים כעת לקידום אמצעי תחבורה שיתופית באופן שיתמוך במקביל בקידום ניידות בת-קיימא (דהיינו שטביעת הרגל הפחמנית שלה מצומצמת) הוא נמוך במיוחד בטווח הזמן הנראה לעין. עם זאת, יש סיבות לאופטימיות אם מתמקדים בשוק שיתוף המכוניות המסורתי, בשילוב תנאים ורגולציה משופרים. התובנות המוצגות במחקר זה מראות שצעדים כאלה יכולים להביא לצמצום דרמטי בשימוש ברכב פרטי ובפליטות הפחמן, לצד השלכות חיוביות נוספות, כגון יצירת מרחב רב יותר לחיים עירוניים.

שילוב בין שימוש באופניים פרטיים לתחבורה שיתופית יכול להוביל לתחבורה עירונית שיש לה טביעת רגל פחמנית נמוכה. עם זאת, יישום יעיל של האמצעים האלה תלוי בגורמים הרגולטוריים ובתמריצים הנוספים שייצרו, הן עבור המשתמשים בתחבורה והן עבור ספקי השירותים, ובהובלת צעדים אמיצים לגיבוש נורמות ורגולציות חדשות בכל הנוגע לשימוש במרחב העירוני, כאשר המטרה הסופית היא לאסור כליל על שימוש ברכב במרכזי הערים.

הנייר מציג, בין היתר, את ההמלצות הבאות:

  1. על הרשויות המקומיות לשמור שטחים לשימוש התחבורה השיתופית, לדוגמה בתור תחנות עגינה או מקומות חניה יעודיים, במקומות אטרקטיביים, כגון בנייני משרדים, מוסדות תרבות ואצטדיוני כדורגל.
  2. על הרשויות המקומיות ליזום התקשרויות עם ספקי תחבורה שיתופית ולהציע רגולציה מקלה, היכולה אף להיות תמריץ לשיתוף מידע ולניהול תחבורה עירוני משופר.
  3. יש לייצר נוהלי דיווח בקרב ספקים של שירותי תחבורה שיתופית, במיוחד בכל הנוגע לנתונים סביבתיים ולמידע על טביעת הרגל הפחמנית.
  4. יש להטמיע בקרב הגורמים הרלוונטיים את ההבנה שתחבורה שיתופית היא חלק מאסטרטגיה מקיפה בכל הנוגע לצמצום פליטת גזי החממה, היא פועלת לקידום עמידה ביעדים שעוגנו בהסכם פריז, ונועדה לקדם את המעבר למשק מאופס פליטות.

 

————————————————————————————————————————————————–

המכון הישראלי למדיניות ציבורית (IPPI) מציע פלטפורמה לחילופי רעיונות, ידע ותובנות מחקריות בקרב מומחי וחוקרי מדיניות ציבורית. הדעות המובאות בפרסומים אלו ואחרים הינן אך ורק של הכותבות והכותבים ואינן בהכרח משקפות את עמדות המכון.

הורד פרסום מלא

נייר מדיניות - להפוך את התחבורה החכמה לבת-קיימא מאת ד"ר פליקס קרויציג

  • המכון הישראלי למדיניות הציבור מחויב להגן על פרטיותך ולכבד אותה. מעת לעת, נהיה בקשר עם מידע רלוונטי, עדכוני מדיניות ושירותים העשויים לעניין אותך. תוכל לבטל את המנוי זו בכל עת.
שתף ברשתות החברתיות

Share this Post

קרא עוד