תיכנסו לגנים נצחיים (You will enter eternal Gardens)

Share this Post

הדיונים על אלימות הנובעת ממניעים אסלאמיסטיים מתחלקים לעתים קרובות לשתי גישות שונות: לפי הגישה הראשונה האיסלאם הוא אלים כשלעצמו, ואילו לפי הגישה השנייה לאלימות אין שום קשר עם האסלאם. לפי הגישה השנייה, במיוחד בשיח האקדמי, נרמז לעתים קרובות כי טרוריסטים משתמשים באסלאם אך ורק ככלי להשגת אינטרסים חומריים. עם זאת, טיעון זה נוטה להזניח את המימד המשמעותי הניצב במרכז תופעת האלימות הדתית, דהיינו תפיסת העולם הטרנסצנדנטלית שעליה נסמכים התוקפים כדי להעניק לגיטימציה למעשי האלימות שלהם.

מאמר זה בוחן את הקשר בין אידיאולוגיה מבוססת דת לבין ייצוגים של אלימות. לשם כך, המאמר מנתח שישה מסמכים שונים: "ההנחיה הרוחנית" של הטרוריסטים המעורבים בפיגועיה-11 בספטמבר (Seidensticker, 2004) ארבעה טקסטים עכשוויים של שחקנים ג'יהאדיסטים (בעיקר מפלטפורמות אינטרנט ג'יהאדיסטיות; Lohlker, 2009) והאמנה של ארגון הטרור הפלסטיני חמא"ס. בהתבסס על טקסטים אלה, יוצג כיצד מחברי הטקסטים מעניקים לגיטימציה לאלימות ביחס לארבעה עקרונות מטפיסיים בסיסיים: קיומו של האל, האמונה בחיים שלאחר המוות, ההפרדה הדיכוטומית של האנושות לטוב ולרע ולרלוונטיות של חשיבה רוחנית.

תוצאות הניתוח מראות כי יש היגיון פנימי באלימות דתית, שהינה מבוססת על הנחות שונות באופן מהותי מהפרדיגמה הליברלית החילונית, שכוללות התבססות על הבנה טרנסצנדנטית של המציאות. ההכרה בפרדיגמה זו כמימד מהותי בהסתכלות על אלימות איסלאמיסטית יכולה לסייע להבנה טובה יותר של תופעה זו ולשיפור העבודה המעשית בתחום הדרדיקליזציה.

לקריאת המאמר המלא בגרמנית >>

 

המכון הישראלי למדיניות ציבורית (IPPI) מציע פלטפורמה לחילופי רעיונות, ידע ותובנות מחקריות בקרב מומחי וחוקרי מדיניות ציבורית. הדעות המובאות בפרסומים אלו ואחרים הינן אך ורק של הכותבות והכותבים ואינן בהכרח משקפות את עמדות המכון.

שתף ברשתות החברתיות

Share this Post

קרא עוד