מדיניות ימית בישראל

Share this Post

בשנה שעברה השתתף הנדריק שופמאנס בתוכנית העמיתים של המכון הישראלי למדיניות ציבורית (IPPI) בשיתוף קרן היינריך בל ישראל והמשרד להגנת הסביבה.

זיהום פלסטיק, דיג יתר, הכחדה של אלמוגים, החמצה של המים (Acidification) – רשימת הנזקים הנגרמים מהפעילות האנושית למערכות האקולוגיות השבריריות של האוקיינוסים גדלה בהתמדה. כבר במהלך תוכנית התואר השני שלי באוקספורד רותקתי על ידי השאלה לגבי כיצד מדינות יכולות לשתף פעולה כדי להגן טוב יותר על האוקיינוסים שלנו מפני אתגרים טראנסלאומיים. לאחר סיום הלימודים, שמחתי מאוד למצוא את הקול הקורא מטעם המכון הישראלי למדיניות ציבורית (IPPI) לתכנית עמיתים בנושא "חדשנות סביבתית – פרספקטיבות מישראל וגרמניה", המתקיימת בשיתוף המשרד להגנת הסביבה וקרן היינריך בל ישראל. שמחתי במיוחד לראות שקיימת תכנית המאפשרת שילוב של מחקר עצמאי ועבודה משותפת עם מקבלי ההחלטות מעולם המדיניות הציבורית בנושא המומחיות שלי מתוך הקשר פוליטי ותרבותי חדש עבורי.

לאחר שהגעתי לתל אביב, הופתעתי לטובה מהורסטיליות של התכנית מטעם המכון הישראלי למדיניות ציבורית (IPPI) ומהסיוע שניתן לי בכל הנוגע לקישור למובילי דיעה בנוף המדיניות הציבורית בישראל בכל הקשור לפרויקט המחקר שלי. במסגרת התכנית, נדרשתי לחבר נייר מדיניות המתייחס לאתגר סביבתי המשותף לישראל ולגרמניה, ובתוך כך להציג את האסטרטגיות השונות בה נקטו שתי המדינות כדי להתמודד עם האתגר הנ"ל. כמו כן, מטרת המחקר הייתה לבחון אילו שיטות עבודה הוכחו כמוצלחות, אילו נכשלו ולהפיק לקחים תוך כדי התייחסות לשני מקרי בוחן באופן השוואתי. גישה השוואתית זו התאימה למחקר שלי בנושא שימור ימי במיוחד היות וישראל נמצאת בעיצומו של תהליך התווית תכנית לאומית מקיפה להסדרת המרחב הימי שלה, בין היתר בעקבות הצמיחה המשמעותית בפעילות במרחב זה כתוצאה מגילוי מצבורי הגז הטבעי מול חופיה. באמצעות רשת הקשרים והמומחים של המכון הישראלי למדיניות ציבורית (IPPI), יכולתי לעמוד בקשר ישיר עם מומחים מהמשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה וארגונים לא ממשלתיים רלוונטיים אחרים שסייעו לי בזיהוי האתגרים הקונקרטיים של ישראל בכל הקשור לפיתוח גישה בת קיימא לניהול המרחב הימי שלה.

בהתבסס על הראיונות שערכתי עם מקבלי מדיניות בגרמניה ובישראל וניתוח המדיניות שננקטה עד היום במרחב הימי בשתי המדינות, שאפתי לנסח המלצות לקידום מדיניות בת קיימא במרחב זה. המסקנה שלי היתה שהמדיניות הימית של ישראל יכולה להפיק תועלת מהגדרה ברורה של תחומי האחריות של המשרדים הממשלתיים השונים, השקעה נרחבת יותר במחקר המרחב הימי בהיבטי מדיניות, בהקמת שטחים מוגנים, וכן בפיתוח נושא תכנון המרחב ימי באופן שיפשר בין תביעות מתחרות בין שחקנים שונים בתוך ישראל לגבי אופן השימוש בו.

בנוסף לפרויקט המחקר שלי ב-IPPI, הייתי מעורב באופן פעיל בעבודתם של הארגונים השותפים במהלך תוכנית העמיתים. בעת חלוקת המשימות, רכזי התוכנית הקפידו לשים דגש רב על תחומי העניין שלי. כך, במשרד להגנת הסביבה הוטלה עלי במסגרת עבודתי במחלקה להסכמים סביבתיים רב-לאומיים האחריות להכין את התכנים עבור המשלחת הישראלית לוועידת האו"ם בנושא מדיניות ימית (UN World Ocean Conference) בניו יורק שהתקיימה ביוני 2017, נושא שהתאים באופן מושלם לנושא המחקר שלי שהתמקד במדיניות ימית בינלאומית. כמו כן, העבודה במשרד להגנת הסביבה איפשרה לי לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם מקבלי ההחלטות והמומחים לשימור ימי בישראל, דבר שהקנה לי תובנות חשובות במסגרת פרויקט המחקר שלי. בנוסף על עבודתי במשרד להגנת הסביבה, עבדתי גם במשרדי קרן היינריך בל בתל אביב. כאן, המשימה העיקרית שלי הייתה לכתוב ניתוחים על ההתפתחויות הפוליטיות הנוכחיות בישראל ולסייע בארגון אירועים וכנסים שונים מטעם הקרן. לדעתי, העבודה בקרן היינריך בל היוותה איזון טוב למחקר שערכתי במסגרת העבודה במשרד להגנת הסביבה. דרך כתיבת הניתוחים של התפתחויות פוליטיות והשתתפות באירועים יכולתי לקבל מבט מעמיק לגבי הדיונים הפוליטיים והחברתיים בישראל.

בשורה התחתונה, תכנית העמיתים לא רק אפשרה לי להכיר את ישראל מקרוב, אלא גם לקבל פרספקטיבה חדשה על נושא המחקר שלי. אני מאמין שתכנית העמיתים של המכון הישראלי למדיניות ציבורית (IPPI) מציעה הזדמנות יוצאת דופן לאנשי מקצוע צעירים שמעוניינים לצבור ניסיון תעסוקתי בעולם המדיניות הציבורית ולזכות בתובנות מעניינות לגבי תחום עיסוקם מהפרספקטיבה הישראלית דרך שיתוף הפעולה עם מומחים מקומיים.

עבורי, תכנית העמיתים השתלמה באופן ישיר מבחינה מקצועית: לאחר שחזרתי לגרמניה הצטרפתי למכון למחקרי קיימות מתקדמים, שם אני ממשיך לעבוד על קו התפר שבין מחקר ומדיניות ציבורית בעולם המדיניות הימית.

 

המכון הישראלי למדיניות ציבורית (IPPI) מציע פלטפורמה לחילופי רעיונות, ידע ותובנות מחקריות בקרב מומחי וחוקרי מדיניות ציבורית. הדעות המובאות בפרסומים אלו ואחרים הינן אך ורק של הכותבות והכותבים ואינן בהכרח משקפות את עמדות המכון.

שתף ברשתות החברתיות

Share this Post

קרא עוד