היעדר שיתוף הפעולה בין מדינות בכל הנוגע למשאבים ימיים שנויים במחלוקת

Share this Post

הסכמי פיתוח משותפים, שטחים שנויים במחלוקת ושיעורים מאיי פוקלנד

בסכסוכים ימיים כגון הסכסוך הימי של דרום סין, הסכמי פיתוח המשותף (JDAs) נדונים יותר ויותר כמנגנוני יישוב סכסוכים שביכולתם להבטיח שימוש שיתופי במשאבי אנרגיה ימיים באיזורים שנויים במחלוקת. עם זאת, עד עצם היום הזה מעט ידוע על למה רק מדינות מסויימות עם סכסוכים על משאבים בוחרות בערוץ המשא ומתן. המסמך הנ"ל מציע לראשונה תיאוריה המסבירה באילו תנאים מדינות הנמצאות בסכסוך ימי מוכנות לקדם הסכמי פיתוח משותף (JDA) וכן בודק האם הסכמי שיתוף משאבים אלה מהווים פתרון בר-קיימא לסכסוכים ימיים הכוללים איים שנויים במחלוקת.

הטענה המרכזית של נייר זה היא כי במקום שבו קיים שטח במחלוקת, הרצון הפוליטי לקדם שיתוף פעולה בכל הקשור לשיתוף משאבים ימיים אינו צפוי להתממש בשל הרטוריקה הלאומנית של המדינות המעורבות, המהווה לעיתים קרובות מכשול מתמשך לפשרה. על מנת לספק תימוכין אמפירי לטיעון זה, מחקר זה מספק מבט מעמיק באמצעות מקרה הבוחן של הסכם ה-JDA בין ארגנטינה ובריטניה משנת 1995.

המאמר המקורי הופיע בכתב העת האוסטרלי לחקר המרחב הימי והאוקיאנוסים
לגישה למאמר המלא >>

 

המכון הישראלי למדיניות ציבורית (IPPI) מציע פלטפורמה לחילופי רעיונות, ידע ותובנות מחקריות בקרב מומחי וחוקרי מדיניות ציבורית. הדעות המובאות בפרסומים אלו ואחרים הינן אך ורק של הכותבות והכותבים ואינן בהכרח משקפות את עמדות המכון.

שתף ברשתות החברתיות

Share this Post

קרא עוד